צפניה בלוג

מכתב אישי לאבא שבשמיים מאת: דוד צפניה אבא שבשמיים עליונים תשמע את תפילתי, זה בן שלך האהוב שרוצה לדבר אתך היום, לאמור לך שאני נפעם ושמח בנפשי, כשאני יודע שאתה אוהב אותי ודואג לי מאוד. לפעמים אני מצטער שלא גיליתי אותך בגיל יותר צעיר, כי כבר הייתי בשנות ארבעים שפתחתה את מוסרי, אז פתאום הבנתי שאין יותר שמח ממני בכל העיר, מאותו יום אני לא הפסדתי יום אחד של תפילה מעל שפתי. כשהתחלתי ללמוד את התורה עולם חדש נפתח לפני עיני, לפתע ידעתי שכל החיים שלי הייתי צמא להוראות של בורא עולם, כמו בן אדם שהולך במדבר וצמא לטיפה של מים, מיד הבנתי מה היה חסר לי כל ימי ומה לא היה מובן. אני חייב להתוודות לפניך שבליבי נשארה דאגה קטנה, ספק מסוים בלב האם נשאר לי מספיק זמן לחיות, כדי לכפר על חטאי שחטאתי לפני שחזרתי בתשובה, כדי שאוכל לזכות לחיות אתך בעולם הבא שעתיד להתגלות. אני מאוד מסתמך על מידת הרחמים ועל מידת חנינה שלך, ככתוב: "אחון את מי שאחון וארחם על מי שארחם", בגלל זה אני מנסה לעשות כל שביכולתי יום ולילה, כדי לעורר אצלך את שני המידות האלה ות