צפניה בלוג

מאת: דוד צפניה  ניסיון מילדותי כשהייתי כבן 10, אח שלי הגדול שהיה ב-3 שנים יותר מבוגר ממני הביא [גור] כלב הביתה. אני שמחתי כי חשבתי שאוכל לשחק אתו. באותם הימים [בשנות השישים] אף אחד לא היה מכניס כלב הביתה. הוא היה אמור לחיות במלונה בחצר. מאחר שהיה לנו חצר בגודל מגרש הכדורגל, חשבנו שלא היה בעיה עם זה. למחרת, כשאחי ואני חזרנו מבית הספר, הכלב כבר לא היה בחצר. שאלנו את אימא, "מה קרה"? היא אמרה, "אני התפטרתי ממנו. נתתי אותו למישהו אחר".   אנחנו שנינו לא היינו מרוצים, במיוחד אחי הגדול,   ושאלנו, "למה"? אימה ענתה, "אני יודעת מתוך ניסיוני שאתם לא תמיד תדאגו לצרכים שלו ואני ואבא נצטרך. אין לי זמן לדאוג לכלב כי אני רוצה לתת את כל תשומת הלב שלי ל-3 ילדים שלי, שתגדלו ילדים טובים".   כך הסיפור נגמר. אני בן 57 כיום ואני זוכר את היום הזה היטב. באותם הימים רק אחוז קטן מהאנשים היה בעל הכלב. כיום, בגלל שהתרבות המערבית נכנסה עמוק בכל העולם, לרוב האנשים יש כלב שגרים אתו בתוך הבית! סיפור עצוב מאוד של אבא כשעבדתי בארצות הברית, במיאמי פלורידה [אני

מאת: דוד צפניה עתיד מזהיר מחכה לישראל בדיוק לפני חג הפסח שהוא חג חרות לעם ישראל רציתי לכתוב משהוא חיובי ומשמח. כשגרתי בארה"ב 30 שנה חייתי חיים של חילוני קצת שמרני. זאת אומרת ששמרתי על רמה מינימלית של יהדות כגון שמירה רופפת של החגים שלנו. משום מה בתוך תוכי ידעתי שיש משהוא מיוחד בעם יהודי. עמוק בפנים הנשמה שלי ידעה שהעולם הזה הוא לא בדיוק כמו שנראה למתבונן הרגיל. מאחר שהמשפחה שלי למדו אותי דבר או שתיים על יהדות דברים מסוימים נחרטו בראש שלי. אחד מהדברים האלו היו שפעם, כשהייתי ילד קטן באירועה משפחתי, דוד שלי אמר לי שעם ישראל עומד מעל חוקי הטבע. חייכתי אבל לא הבנתי למה הוא התכוון ולא אמרתי דבר. הרבה שנים אחרי כן, כשחייתי באמריקה במשך שנים, התחלתי להבחין בדברים מוזרים. בכל מקום שהלכתי ראיתי שאנשים נותנים לי כבוד מיוחד כי אני יהודי. כאילו הם חיכו שאני אעשה את המהלכים הראשונים והם עקבו אחרי. כשעבדתי בחברות ענקיות שמתי לב שיהודים תמיד היו במרכז העניינים. הם תמיד ניהלו את הדברים בין מאחורי הקלעים, בין מקדימה. אני רוצה לספר לכם שזה לא יכול להיות מקריות או מובן מעל

מאת: דוד צפניה

  הרבה דברים מוזרים קרו בעולם ב-2017  מאת דוד צפניה  אתן כמה דוגמאות. באמריקה ממש בלגן. העם לגמרי מחולק כמעט באמצע בין שמאלנים וימנים. הימנים ניצחו בבחירות האחרונות ובחרו את דונלד טרמפ. מאז עברה כמעט שנה והשמאלנים עדיין מסרבים להאמין באובדה שהם איבדו את השילטון. הם תוקפים את טרמפ מכל החזיתות ומנסים למצוא דרך כדי להפיל אותו. טרמפ כמובן לא נשאר חייב ומפיל את החוקים השמאלניים שאובמה (המוסלמי) הקים ב8 שנות השילטון שלו, אחד אחד. אף פעם לא היה דבר דומה. ההומואים ממש משתוללים ומנסים לשלוט. הם טוענים שהזכויות של הם יותר חשובות מאשר זכויות הדת של אדם. התביעה שלהם כנגד האופה הדתי שסירב לאפות להם עוגה לחתונה הומואית לפני כמה שנים [בגלל האמונה שלו] כבר היגיע לבית המשפט העליון האמריקאי. אצלהם המוסג של המשפחה המסורתית היא מילה מלוכלכת. אף פעם בהיסטוריה של העולם לא היה דבר דומה. קליפורניה שרובה שמאלנית נשרפת ומאות אלפי תושבים מפונים מבתיהם. אחוזי אנשים חסרי בית (הומלסים) בקליפורניה היגיעו למימדים עצומים. הם עושים שירותים (בקטן וגדול) ברחובות ומפיצים כל מיני מחלות. זה קרה במיוחד א

מאת: דוד צפניה בס"ד 26/12/17 תזהרו מ - יד 2 אני רוצה לספר לכם על הניסיון הנורא האישי שלי עם חברת הפירסום האינטרנטית שקוראת לעצמה יד-2. אני אזרח אמריקאי ותושב חוזר משנת 2014. לפני כשנה היה לי הזדמנות לקנות 10 מחשבים ניידים מעולים בארה"ב במחיר פצצה. לא הייתי צריך את ה-10, אבל הייתה הזדמנות טובה. חשבתי לעצמי, "מה יכול להיות? אני אמכור כמה מחשבים בישראל. יכול להיות שאני ארוויח כמה גרושים, יכול להיות שלא, אבל במחירים האלה בטוח אני לא אפסיד." הבאתי את המחשבים לישראל. 3 מהם השארתי לעצמי, 3 מהם מכרתי לחברים [בעלות] ונשארתי עם 4.  את הארבע פירסמתי למכירה ב- יד 2. הקונים לא התקשרו, אבל נציג מכירות של יד 2 התקשר אלי ושאל אותי אם אני חנות מחשבים. הסברתי לו שיש לי רק 4 מחשבים למכור. הוא היציע לי חבילה ב-1000 ש"ח עם הבלטה והקפצה אוטומטית לשלושה חודשים. חשבתי שכל זה שווה 1000 שקל ושילמתי להם. עברו 3 חודשים ומתוך 3 מחשבים רק 1 נמכר! נשארו לי 2. היה ברור החבילה לא הייתה שווה את הכסף והחלטתי להתחיל לפרסם ללא חבילה. לתדהמתי גיליתי ש יד 2 כבר הגדי

האבולוציה של הסרטים מאת: דוד צפניה בוא נראה עד כמה הסרטים התפתחו ב-50 השנים האחרונות. זה באמת מדהים! שנות ה-60 = רק נשיקות צנועות מותרות. הליבוש צנוע. אין אלימות גרפית. אין ניבול פה. אין הומוסקסואלים. לסרטים תמיד היה סוף טוב. שנות ה-70: נשיקות צרפתיות מותרות. חלק מהנשים לובשות מכנסיים. אין ניבול פה. אין אלימות גרפית. אין הומוסקסואלים. הסוף תמיד טוב. שנות ה-80: יש סקס גרפי מסוים. רוב הנשים לובשות מכנסיים. ניבול פה מוגבל. שימוש מוגבל של סמים. אלימות מסוימת. דיבורים על הומואים. חלק מהסרטים עם סוף טוב וחלק לא. שנות ה-90: סקס גרפי מתחיל להופיע. חלק מהנשים מתנהגות כמו גברים. ניבול פה ברוב הסרטים. שימוש בסמים כבר נורמה. אלימות ברוב הסרטים. הומובקסואליות מתחילה להופיע. הרבה סרטים עם סוף לא טוב ולא משביע. שנות ה-2000: סקס גרפי ברוב הסרטים ניהיה "זול". נשים משחקות בתפקידים של גברים. ניבול פה מוכרח להיות. הומואים בכל מקום. רוב הסרטים עם סוף לא טוב. שנות 2010: רוב הסרטים עם דגש על סקס. לא בטוח מי גבר ומי אשה (המראה יכול להטעות). ניבול