א.
לֹא־תַֽעֲשׂ֨וּ לָכֶ֜ם אֱלִילִ֗ם וּפֶ֤סֶל
וּמַצֵּבָה֙ לֹֽא־תָקִ֣ימוּ לָכֶ֔ם וְאֶ֣בֶן מַשְׂכִּ֗ית לֹ֤א תִתְּנוּ֙
בְּאַרְצְכֶ֔ם לְהִשְׁתַּֽחֲוֹ֖ת עָלֶ֑יהָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה אֱלֹֽהֵיכֶֽם :
|
ב.
אֶת־שַׁבְּתֹתַ֣י תִּשְׁמֹ֔רוּ וּמִקְדָּשִׁ֖י
תִּירָ֑אוּ אֲנִ֖י יְהֹוָֽה [שנאמן לשלם שכר]:
|
ג.
אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י בחוקותי תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֹתַ֣י
תִּשְׁמְר֔וּ וַֽעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם [תלמדו תורה]:
|
ד.
וְנָֽתַתִּ֥י גִשְׁמֵיכֶ֖ם בְּעִתָּ֑ם
וְנָֽתְנָ֤ה הָאָ֨רֶץ֙ יְבוּלָ֔הּ וְעֵ֥ץ הַשָּׂדֶ֖ה יִתֵּ֥ן פִּרְיֽוֹ:
|
ה.
וְהִשִּׂ֨יג
לָכֶ֥ם דַּ֨יִשׁ֙ אֶת־בָּצִ֔יר וּבָצִ֖יר יַשִּׂ֣יג אֶת־זָ֑רַע (ישאר לכם מספיק
אוכל עד הבציר הבא) וַֽאֲכַלְתֶּ֤ם לַחְמְכֶם֙ לָשׂ֔בַע (אפילו שתאכלו מעט,
תרגישו שבעים) וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח בְּאַרְצְכֶֽם:
|
ו.
וְנָֽתַתִּ֤י שָׁלוֹם֙ בָּאָ֔רֶץ וּשְׁכַבְתֶּ֖ם
וְאֵ֣ין מַֽחֲרִ֑יד (עכשיו, אחרי שהוא הבטיח אוכל לאכול, הוא מבטיח שלום, כי בלי
שלום האוכל לא שווה) וְהִשְׁבַּתִּ֞י חַיָּ֤ה רָעָה֙ מִן־הָאָ֔רֶץ וְחֶ֖רֶב
לֹא־תַֽעֲבֹ֥ר בְּאַרְצְכֶֽם (צבא זר אפילו לא יעבור דרככם):
|
ז.
וּרְדַפְתֶּ֖ם אֶת־אֹֽיְבֵיכֶ֑ם וְנָֽפְל֥וּ
לִפְנֵיכֶ֖ם לֶחָֽרֶב (הם בטעות יהרגו אחד את השני):
|
ח.
וְרָֽדְפ֨וּ מִכֶּ֤ם חֲמִשָּׁה֙ מֵאָ֔ה (אפילו 5
חיילים שלכם יביסו 100 אויבים) וּמֵאָ֥ה מִכֶּ֖ם רְבָבָ֣ה יִרְדֹּ֑פוּ (מאה מכם
יביסו 10000) וְנָֽפְל֧וּ אֹֽיְבֵיכֶ֛ם לִפְנֵיכֶ֖ם לֶחָֽרֶב:
|
ט.
וּפָנִ֣יתִי אֲלֵיכֶ֔ם וְהִפְרֵיתִ֣י אֶתְכֶ֔ם
וְהִרְבֵּיתִ֖י אֶתְכֶ֑ם וַֽהֲקִֽימֹתִ֥י אֶת־בְּרִיתִ֖י אִתְּכֶֽם:
|
י.
וַֽאֲכַלְתֶּ֥ם יָשָׁ֖ן נוֹשָׁ֑ן וְיָשָׁ֕ן מִפְּנֵ֥י
חָדָ֖שׁ תּוֹצִֽיאוּ(האוכל הישן יהיה עדיין טעים וכבר יהיה לכם יבול חדש):
|
יא.
וְנָֽתַתִּ֥י מִשְׁכָּנִ֖י בְּתֽוֹכְכֶ֑ם (בית
המקדש) וְלֹֽא־תִגְעַ֥ל נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם:
|
יב.
וְהִתְהַלַּכְתִּי֙ בְּת֣וֹכְכֶ֔ם וְהָיִ֥יתִי
לָכֶ֖ם לֵֽאלֹהִ֑ים וְאַתֶּ֖ם תִּֽהְיוּ־לִ֥י לְעָֽם:
|
יג.
אֲנִ֞י יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֗ם אֲשֶׁ֨ר
הוֹצֵ֤אתִי אֶתְכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מִֽהְיֹ֥ת לָהֶ֖ם עֲבָדִ֑ים
וָֽאֶשְׁבֹּר֙ מֹטֹ֣ת עֻלְּכֶ֔ם וָֽאוֹלֵ֥ךְ אֶתְכֶ֖ם קֽוֹמְמִיּֽוּת (קומה
זקופה):
|
יד.
[אבל,] וְאִם־לֹ֥א תִשְׁמְע֖וּ לִ֑י וְלֹ֣א תַֽעֲשׂ֔וּ אֵ֥ת
כָּל־הַמִּצְוֹ֖ת הָאֵֽלֶּה (המצוות שכתובות בתורה):
|
טו.
וְאִם־בְּחֻקֹּתַ֣י תִּמְאָ֔סוּ וְאִ֥ם
אֶת־מִשְׁפָּטַ֖י תִּגְעַ֣ל נַפְשְׁכֶ֑ם (ותטעו אחרים מלשמור מצוות) לְבִלְתִּ֤י
עֲשׂוֹת֙ אֶת־כָּל־מִצְוֹתַ֔י לְהַפְרְכֶ֖ם אֶת־בְּרִיתִֽי (תכחישו שאני
אלוהים):
|
טז.
אַף־אֲנִ֞י אֶֽעֱשֶׂה־זֹּ֣את לָכֶ֗ם (גם אני
אתנהג אליכם באותו אופן) וְהִפְקַדְתִּ֨י עֲלֵיכֶ֤ם בֶּֽהָלָה֙ אֶת־הַשַּׁחֶ֣פֶת
וְאֶת־הַקַּדַּ֔חַת מְכַלּ֥וֹת עֵינַ֖יִם וּמְדִיבֹ֣ת נָ֑פֶשׁ וּזְרַעְתֶּ֤ם
לָרִיק֙ זַרְעֲכֶ֔ם וַֽאֲכָלֻ֖הוּ אֹֽיְבֵיכֶֽם (תזרעו ויבול לא יצמח, ומה שיצמח
אויבים יאכלו...):
|
יז.
וְנָֽתַתִּ֤י פָנַי֙ בָּכֶ֔ם (אני אפנה את הזמן
שלי כדי לפגוע בכם) וְנִגַּפְתֶּ֖ם לִפְנֵ֣י אֹֽיְבֵיכֶ֑ם (אויבים מבפנים ומבחוץ)
וְרָד֤וּ בָכֶם֙ שֽׂנְאֵיכֶ֔ם (השונאים שלכם ישלטו בכם) וְנַסְתֶּ֖ם
וְאֵֽין־רֹדֵ֥ף אֶתְכֶֽם (ותחיו בפחד מתמיד):
|
יח.
וְאִ֨ם־עַד־אֵ֔לֶּה לֹ֥א תִשְׁמְע֖וּ לִ֑י
(ואחרי כל הדברים הרעים האלו שיבואו אליכם, ועדיין לא תתחילו לשמור מצוות)
וְיָֽסַפְתִּי֙ לְיַסְּרָ֣ה אֶתְכֶ֔ם שֶׁ֖בַע עַל־חַטֹּֽאתֵיכֶֽם (אני אוסיף לכם
יסורים נוספים על חטאותיכם):
|
יט.
וְשָֽׁבַרְתִּ֖י אֶת־גְּא֣וֹן עֻזְּכֶ֑ם (אני
אהרוס את בית המקדש כי הוא מקור לגאבתכם) וְנָֽתַתִּ֤י אֶת־שְׁמֵיכֶם֙
כַּבַּרְזֶ֔ל וְאֶת־אַרְצְכֶ֖ם כַּנְּחֻשָֽׁה (אני אעצור את הגשמים והם לא
ירדו):
|
כ.
וְתַ֥ם לָרִ֖יק (תעבדו לריק על האדמה)
כֹּֽחֲכֶ֑ם וְלֹֽא־תִתֵּ֤ן אַרְצְכֶם֙ אֶת־יְבוּלָ֔הּ וְעֵ֣ץ הָאָ֔רֶץ לֹ֥א
יִתֵּ֖ן פִּרְיֽוֹ:
|
כא.
וְאִם־תֵּֽלְכ֤וּ עִמִּי֙ קֶ֔רִי וְלֹ֥א תֹאב֖וּ
לִשְׁמֹ֣עַ לִ֑י (ועם עדיין לא תחזרו אלי...) וְיָֽסַפְתִּ֤י עֲלֵיכֶם֙ מַכָּ֔ה
שֶׁ֖בַע כְּחַטֹּֽאתֵיכֶֽם:
|
כב.
וְהִשְׁלַחְתִּ֨י בָכֶ֜ם אֶת־חַיַּ֤ת הַשָּׂדֶה֙
(אני אסית את חיות הבר נגדכם) וְשִׁכְּלָ֣ה אֶתְכֶ֔ם וְהִכְרִ֨יתָה֙
אֶת־בְּהֶמְתְּכֶ֔ם (יהרגו את הבהמות שלכם) וְהִמְעִ֖יטָה אֶתְכֶ֑ם וְנָשַׁ֖מּוּ
דַּרְכֵיכֶֽם (הדרכים והכבישים שלכם יהיו שוממים כי המספרים שלכם ימעטו):
|
כג.
וְאִ֨ם־בְּאֵ֔לֶּה לֹ֥א תִוָּֽסְר֖וּ לִ֑י
וַֽהֲלַכְתֶּ֥ם עִמִּ֖י קֶֽרִי (ואם אחרי כל זה עדיין לא תחזרו לשמור את מצוותי):
|
כד.
וְהָֽלַכְתִּ֧י אַף־אֲנִ֛י עִמָּכֶ֖ם בְּקֶ֑רִי
וְהִכֵּיתִ֤י אֶתְכֶם֙ גַּם־אָ֔נִי שֶׁ֖בַע עַל־חַטֹּֽאתֵיכֶֽם (עוד 7 מכות
יבואו אליכם):
|
כה. וְהֵֽבֵאתִ֨י עֲלֵיכֶ֜ם
חֶ֗רֶב נֹקֶ֨מֶת֙ נְקַם־בְּרִ֔ית (אביא אליכם אויבים כדי לנקום נקמת הפרת הברית
שלי איתכם) וְנֶֽאֱסַפְתֶּ֖ם אֶל־עָֽרֵיכֶ֑ם (והאויב יקיף אותכם)
וְשִׁלַּ֤חְתִּי דֶ֨בֶר֙ בְּת֣וֹכְכֶ֔ם וְנִתַּתֶּ֖ם בְּיַד־אוֹיֵֽב (מחלות בתוך
העיר המצור):
|
כו.
בְּשִׁבְרִ֣י לָכֶם֘ מַטֵּה־לֶ֒חֶם֒ וְ֠אָפ֠וּ
עֶ֣שֶׂר נָשִׁ֤ים לַחְמְכֶם֙ בְּתַנּ֣וּר אֶחָ֔ד (כי לא יהיה מספיק עץ) וְהֵשִׁ֥יבוּ
לַחְמְכֶ֖ם בַּמִּשְׁקָ֑ל (בגלל חוסר לחם) וַֽאֲכַלְתֶּ֖ם וְלֹ֥א תִשְׂבָּֽעוּ (ותמיד
תרגישו רעבים):
|
כז. ואִ֨ם־בְּזֹ֔את לֹ֥א תִשְׁמְע֖וּ לִ֑י וַֽהֲלַכְתֶּ֥ם עִמִּ֖י
בְּקֶֽרִי (ואם עדיין לא תחזרו לשמור את מצוותי):
|
כז.
וְהָֽלַכְתִּ֥י עִמָּכֶ֖ם בַּֽחֲמַת־קֶ֑רִי
וְיִסַּרְתִּ֤י אֶתְכֶם֙ אַף־אָ֔נִי שֶׁ֖בַע עַל־חַטֹּֽאתֵיכֶֽם (אני אוסיף עוד
7 מכות עליכם):
|
כח. וַֽאֲכַלְתֶּ֖ם
בְּשַׂ֣ר בְּנֵיכֶ֑ם וּבְשַׂ֥ר בְּנֹֽתֵיכֶ֖ם תֹּאכֵֽלוּ (יהיה קניבליזם...בגלל הרעב גדול בזמן המצור...):
|
לוְ. הִשְׁמַדְתִּ֞י אֶת־בָּמֹֽתֵיכֶ֗ם וְהִכְרַתִּי֙
אֶת־חַמָּ֣נֵיכֶ֔ם וְנָֽתַתִּי֙ אֶת־פִּגְרֵיכֶ֔ם עַל־פִּגְרֵ֖י גִּלּֽוּלֵיכֶ֑ם
(על במות של עבודת אלילים) וְגָֽעֲלָ֥ה נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם (אני אתרחק ממכם):
|
לא. וְנָֽתַתִּ֤י אֶת־עָֽרֵיכֶם֙ חָרְבָּ֔ה (אני אהרוס את הערים שלכם)
וַֽהֲשִׁמּוֹתִ֖י אֶת־מִקְדְּשֵׁיכֶ֑ם וְלֹ֣א אָרִ֔יחַ בְּרֵ֖יחַ נִיחֹֽחֲכֶֽם
(לא ארצה יותר קורבנות מכם):
|
לב. וַֽהֲשִׁמֹּתִ֥י אֲנִ֖י אֶת־הָאָ֑רֶץ (הארץ שלכם תיהיה שוממה)
וְשָֽׁמְמ֤וּ עָלֶ֨יהָ֙ אֹֽיְבֵיכֶ֔ם הַיּֽשְׁבִ֖ים בָּֽהּ (אבל האויבים שלכם לא
יוכלו לאחוז רגל בה):
|
לג. וְאֶתְכֶם֙ אֱזָרֶ֣ה בַגּוֹיִ֔ם (אפזר את השארית שלכם בין הגוים)
וַֽהֲרִֽיקֹתִ֥י אַֽחֲרֵיכֶ֖ם חָ֑רֶב וְהָֽיְתָ֤ה אַרְצְכֶם֙ שְׁמָמָ֔ה
וְעָֽרֵיכֶ֖ם יִֽהְי֥וּ חָרְבָּֽה:
|
לד. אָז֩ תִּרְצֶ֨ה הָאָ֜רֶץ אֶת־שַׁבְּתֹתֶ֗יהָ כֹּ֚ל יְמֵ֣י
הָשַּׁמָּ֔ה וְאַתֶּ֖ם בְּאֶ֣רֶץ אֹֽיְבֵיכֶ֑ם אָ֚ז תִּשְׁבַּ֣ת הָאָ֔רֶץ
וְהִרְצָ֖ת אֶת־שַׁבְּתֹתֶֽיהָ (בתקופה הזאת כמעט אף אחד לא יחיה בארץ שלכם
והאדמה תנוח):
|
לה. כָּל־יְמֵ֥י הָשַּׁמָּ֖ה תִּשְׁבֹּ֑ת אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר לֹא־שָֽׁבְתָ֛ה
בְּשַׁבְּתֹֽתֵיכֶ֖ם בְּשִׁבְתְּכֶ֥ם עָלֶֽיהָ (שנות השמיטה שהאדמה לא נחה לפני כן):
|
לו. וְהַנִּשְׁאָרִ֣ים בָּכֶ֗ם וְהֵבֵ֤אתִי מֹ֨רֶךְ֙ בִּלְבָבָ֔ם (אתם
תחיו בפחד) בְּאַרְצֹ֖ת אֹֽיְבֵיהֶ֑ם וְרָדַ֣ף אֹתָ֗ם ק֚וֹל עָלֶ֣ה נִדָּ֔ף
וְנָס֧וּ מְנֻֽסַת־חֶ֛רֶב וְנָֽפְל֖וּ וְאֵ֥ין רֹדֵֽף (תפחדו אפילו ברעש העלה שנופל מהעץ. תחשבו שמישהו רודף אחריכם
אפילו כשאין רודף):
|
לז. וְכָֽשְׁל֧וּ אִֽישׁ־בְּאָחִ֛יו כְּמִפְּנֵי־חֶ֖רֶב וְרֹדֵ֣ף
אָ֑יִן וְלֹא־תִֽהְיֶ֤ה לָכֶם֙ תְּקוּמָ֔ה לִפְנֵ֖י אֹֽיְבֵיכֶֽם (כל החיים
תיחיו בפחד):
|
לח. וַֽאֲבַדְתֶּ֖ם בַּגּוֹיִ֑ם וְאָֽכְלָ֣ה אֶתְכֶ֔ם אֶ֖רֶץ
אֹֽיְבֵיכֶֽם (משפחות יאבדו אחד את השני והרבה אנשים ימותו בגולה):
|
לט. וְהַנִּשְׁאָרִ֣ים בָּכֶ֗ם יִמַּ֨קּוּ֙ בַּֽעֲוֹנָ֔ם (בגלל חטאים
של אבותיהם) בְּאַרְצֹ֖ת אֹֽיְבֵיכֶ֑ם וְאַ֛ף בַּֽעֲוֹנֹ֥ת אֲבֹתָ֖ם אִתָּ֥ם
יִמָּֽקּוּ:
|
מ. וְהִתְוַדּ֤וּ אֶת־עֲוֹנָם֙ וְאֶת־עֲוֹ֣ן אֲבֹתָ֔ם בְּמַֽעֲלָ֖ם
אֲשֶׁ֣ר מָֽעֲלוּ־בִ֑י (אחרי כל היסורים האלה... חלק מהאנשים יחזרו אלי) וְאַ֕ף
אֲשֶׁר־הָֽלְכ֥וּ עִמִּ֖י בְּקֶֽרִי:
|
מא. אַף־אֲנִ֞י אֵלֵ֤ךְ עִמָּם֙ בְּקֶ֔רִי וְהֵֽבֵאתִ֣י אֹתָ֔ם
בְּאֶ֖רֶץ אֹֽיְבֵיהֶ֑ם אוֹ־אָ֣ז יִכָּנַ֗ע לְבָבָם֙ הֶֽעָרֵ֔ל וְאָ֖ז יִרְצ֥וּ
אֶת־עֲוֹנָֽם (אז אני אסלח להם):
|
מב. [אז] וְזָֽכַרְתִּ֖י אֶת־בְּרִיתִ֣י יַֽעֲק֑וֹב
וְאַף֩ אֶת־בְּרִיתִ֨י יִצְחָ֜ק וְאַ֨ף אֶת־בְּרִיתִ֧י אַבְרָהָ֛ם אֶזְכֹּ֖ר
וְהָאָ֥רֶץ אֶזְכֹּֽר:....
אני מציעה לכם לפתוח את התנ"ך ולקרוא את ההמשך [העתיד] בעצמכם.
לעולם הזה יש בעל בית
הבעל הבית הזה בחר את עם ישראל להיות לו לאלוהים. זה אומר שהוא מחייב כל אחד ואחד מאיתנו לשמור מצוות.
כיום, קיבוץ הגלויות היא כבר לקראת הסוף.
הגיע הזמן לשלב הבא....
|
תגובות
הוסף רשומת תגובה