שיר שלי על נגיף הקורונה

שיר נגיף הקורונה

מאת: דוד צפניה

כדור הארץ הוא הבית של האנושות,

 שעליו חיים  מיליארדי אנשים,

כל אחד ואחת בעיסוקים שלהם,

ממש מאוהבים בעצמם וחפצים.

האל הקדוש נשכח מלב של רובם,

אפילו אלו שעדיין מאמינים בו חיים באשליות,

בכלל לא מבינים את בורא עולם,

ומאמינים בו איך שמתאים להם ולא לפי הכתוב.

כבר מזמן ברור ללא ספק,

שאנו צועדים לעתיד עצוב וחשוך,

העתיד שהמדע "צובע" הוא מפחיד ומדאיג,

לכן אנשים בחרו להיות מורדמים באשליות.

במשך שנים מצטבר הרבה סבל בעולם,

כולם סובלים, עשיר עני ו אלו באמצע,

לחלק יש כסף אבל חסר אושר ושלווה,

לחלק חסר כסף והם חולמים על מה שאין להם.

העזרה לא נראתה באופק משום מקום,

האנשים המשיכו בקו ההזוי מבלי לחשוב,

על זולת, מדינה, חברים ומשפחה,

מהבוקר עד הערב עושים שטויות כמו ילדים.

הרבה מהם התאהבו בכלבים,

 יותר ממשפחה הילדים וחברים,

אנשים אחרים שהתאהבו בחפצים שונים,

חיו חיים ללא טעם וללא עתיד ברור.

רובם נהיו טיפשים לגמרי בלי שמץ של אפשרות,

להשתפר ולהבין את תחלואות וכאבים של העולם,

שנהיה חסר רגשות וחוסר כבוד,

לא נראה שהיה עוזר שיכול לשנות את זה.

אז פתאום ללא אזהרה מוקדמת האל נזכר,

ש הגיע העת להושיע את בני אדם מצרות,

אלו שעדיין נשאר להם תקוה להשתנות, 

ואלו שעדיין זכרו שיש בורא לעולם שלנו.

אלוהים שלח את נגיף הקורונה לעולם,

כמובן מסין ולא ממקום אחר,

בגלל שהסינים בכלל לא מחשיבים את אלוהים,

ואוכלים כל תועבה שבא להם.

האל רצה ש לסינים יהיה "הכבוד", 

להביא את התחלואה לכולם,

כי הם הרוויחו את זה במשך שנים,

ע"י עבודת אלילים רבים ומתועבים.

המגיפה באה לעולם כדי לעשות שוויון,

בין עשיר לעני, בין חכם לכסיל,

להפריד אנשים מחומריות רבה וחולנית,

מאשליות אכזריות רבות ומגוונות.

עכשיו אנשים צריכים לתת תשומת ליבם,

לאנשים היקרים ביותר ומה שחשוב בחיים,

ולהיות מקושרים דרך האינטרנט לכל משפחות העמים,

ולחזות את הכוח של הזרוע של אלוהים.

המצב הזה הוא רק שלב ראשון,

בתכנית של אלוהים כל יכול, 

תחזיקו חזק עם סגולה ונבחר,

להרבה מכם אין בכלל מה לדאוג.