למה אני קיים בעולם?
למה באתי לעולם?
הרבה אנשים חיים בעולם שלנו "בלי טעם". לחלק מהם יש הרבה כסף, אבל הם "שורפים" אותו על חפצים ודברים לא משמעותיים. עמוק בפנים הם מרגישים חוסר סיפוק, חוסר שמחה, והרבה פעמים ממש דיכאון.
התקשורת מפציצה אותנו עם המון "זבל" ופרסומות יום יום. מאז שאנחנו נולדים שוטפים לנו את המוח שהמדענים מבינים עניין. הם "מוכרים" לנו הרבה לוקשים כגון, הכלב בבית זה שמחה, תקנה את החפצים האלה ותהיה מאושר, תאכל את זה ותהיה בריא וכו. התינוק שגדל בבית עם כל "הפייק ניוז" הזה יש לו בעיות גדולות יותר מאוחר בחיים. הוא גדל להיות מטריאליסט לא מאושר. כמה שלא תיתן לו/לה הם לא יהיו מאושרים וירצו יותר. למה? אין סיפוק אמיתי בדברים חומריים.
מאחר שהמצב הזה נמשך כבר הרבה שנים, העולם נהיה ממש שקרי ומעוות. קשה להבחין בין אמת לשקר. רוב האנשים גדלים די טיפשים ואפילו לא מבינים ולא אכפת להם לבדוק את האמת. הם פשוט "אוכלים" מה שמאכילים אותם.
אז מה עושים?
אני אספר לכם מה אני עושה.
תכלית החיים שלי
אני מבין ויודע שהעולם הזה הוא לא אקראי ויש לו בעל הבית. בעל הבית הזה הוא ממש דייקן באופן "מדעי" הוא ברא אותי והוא השאיר לי את ספר ההוראות כדי שאני אדע איך לחיות את החיים שלי.
תכלית החיים שלי הוא לגלות את האלוקים בטבע, לחיות את החיים שלי על כדור הארץ בחופש תוך כדי תשומת לב ל חוקים הבסיסיים שהבורא נתן בספר ההוראות שלו (תנ"ך). אני עושה את זה הלכה למעשה ע"י עיון יומי של ½ שעה בתנ"ך. הוא מלמד אותי את ההבדל בין אמת לשקר. כל דבר מהותי שאני יודע למדתי מהספר הזה (כמובן אני מצויד בספרי פירושים כדי ללמוד אותו). הנה כמה דברים חשובים שלמדתי.
● כל המכשולים וכל הסבל שאני חווה בחיים אינם אלא מבחנים שהבורא נותן לי כדי לבחון אותו בכל יום ויומו ולשפר אותי.
● התפקיד שלי הוא קודם כל להשלים עם העובדה שבורא עולם מנהיג את העולם עד לפרטים הכי מזעריים ואין משהו אחר.
● אני צריך לקבל על עצמי את העובדה שכל הדברים הרעים שקוראים לי ומעציבים אותי נוצרו כתוצאה למעשים הרעים שלי, והם נועדו לתקן אותי. כן, המטרה של אדון עולם הוא להחזיר אותנו לדרך הנכונה בכל רגע ורגע של החיים.
● אני חייב להאמין שאם אני אנסה בכל הרצינות לתקן את החסרונות שלי (לפי הסטנדרט של ספר ההוראות), האדון יהפוך את האירועים השליליים בחיים שלי לכוון יותר חיובי ואז אני ארגיש אושר אמיתי ונחת שרוב האנשים לא מרגישים.
● בנוסף, כמו בסרט או בתיאטרון, לכל אחד מאיתנו יש תפקיד למלא בהצגה הגדולה של החיים. ברגע שהתפקיד שלנו נגמר, אנחנו "יוצאים" מההצגה [מתפטרים מהעולם הזה] וחוזרים לבורא עולם (הנשמה שלנו).
מה קורה לנו הלאה? כל אלה שהצליחו בעיקרון נשארים עם בורא עולם עד שהזמן יגיע לשלב הבא של התכנית שהוא השלב הבא של העולם.
אלו שלא הצליחו, חוזרים לעולם הזה בגוף אחר ומנסים עוד פעם…
אלו שמתעלמים מהחוקים לגמרי (או כמעט לגמרי כמה דורות),ואין להם תקנה לא חוזרים. הגורל שלהם כבר נחרץ...
כך אני מבין את הדברים. אני מזמין אתכם לשאול שאלות ולהשאיר הערות.
דוד צפניה
תגובות
הוסף רשומת תגובה